(א)מרשות היחיד. צ״ל: ברשות היחיד (כגי׳ כי״ע וכי״ל), כלומר, אין עוקרין רגליהן מן הקרקע אפי׳ ברשות היחיד, אעפ״י שאין מוציאן משם, משום מוקצה. ועיין בבה״א.
עד שיכנסו. מרשות הרבים לרשות היחיד.
עלה. כלומר, האפרוח.
(ב)מרחמין היינו וכו׳. כלומר עשינו מעשה שהבהמה תרחם על וולדה ותניקהו. ועיין בבה״א.
(ג)טומנין וכו׳. שכן האמינו ששמירת השלייא מועילה לוולד שכבר נולד.
(ד)מהלקטין וכו׳. מסירין את ההילקוטין, את הציצין המעכבין את המילה.
חוטי צמר וכו׳. ואין בהם משום כלאים, עיין בבה״א.
שכל זמן וכו׳. כלומר, וכל זמן וכו׳ (עיין בשנו״ס), והוא עניין בפני עצמו.
(ו)אין גורר טומאה וכו׳. כל זמן שהוא חי.
ואינו נוחל וכו׳. כלומר, אינו נוחל בנכסי האם כדי להנחיל ליורשיו מן האב.
פרש ממנו וכו׳. כל זמן שהוא חי.
(ח)ראשנה וכו׳. כלומר, בפעם ראשונה.
(ט)המשוך וכו׳. מהול שנמשכה ערלתו וכסתה את העטרה.
ושאר כל וכו׳. כלומר, הגרים והעבדים ויוצא דופן ומי שיש לו ב׳ ערלות וכו׳. ועיין בבה״א.
(י)ומלו בשבת. כלומר, אותו תינוק שצריך היה למולו למחר, מלו לפני זמנו, חייב חטאת, לפי שלא עשה מצוה כלל שעדיין לא הגיע זמנו לימול. ועיין בבה״א.
בערב שבת וכו׳. וכבר נתחייב במלה לפני השבת.
שכן בקום מול. שיש עליו חיוב מילה, אלא ששבת היא שמעכבת.
(יב)מכבין ומפסיקין וכו׳. מכבין במים, ומפסיקין בין הדליקה ושאר הבתים, והורסים בניינים (שלא תתפשט האש), וכובשים דרך לכבאי האש. ועיין בבה״א.
(יג)כרישין. חציר, ועיין בבה״א.
(יד)לרפאותו. להרחיצו, כדי להברותו.
שבת זו. כלומר, שאפילו בוודאי לא ימות בשבת זו.
בגדולים שבישראל. כלומר, גדולי ישראל וחכמיו. עיין בבה״א.
על פי נשים וכו׳. כלומר, באומדנא של נשים, או כותים, אם החולה אומר שאינו צריך, ואין כאן ריעותא הנראית לעין. ועיין בבה״א.
מצרפין דעת ישראל וכו׳. ובמקום שהרופאים חולקים, מצרפים דעת ישראל לדעת הכותים (או הנשים), ומחללים את השבת.
(טו)יכול מילה וכו׳. כלומר, יכול אף הן בכלל שבתתי תשמרו.
להלן ודיי וכו׳. כלומר, שהסכנה וודאית (חייב כרת) והרפואה וודאית, תדע לך שהוא כן, שהרי ספק מילה אינה דוחה את השבת.
ספק נפשות דוחה אותה וכו׳. שהרי כתוב (שמות כ״א, י״ד): מעם מזבחי תקחנו למות, ואעפ״י שאפשר שיצא זכאי בדינו, ואם ספק מיתתו דוחה עבודה, כל שכן ספק חייו. ועיין בבה״א.
(טז)נפש בספק. שהרי אפשר שהגנב לא בא אלא על עסקי ממון גרידא, ולא יהרוג את בעה״ב אם יתנגד לו.
כל פעל ה׳ וכו׳. ואף האדם וחייו לא נוצרו אלא לכבוד ה׳ ולקדש את שמו.פירוש הרב שאול ליברמן, ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות)